החוש שמאפשר לנו לדעת את מיקום הגוף שלנו באופן אוטומטי בלי להשתמש בחוש הראיה , החוש הזה מאפשר לנו להרגיש את המתח בכתפיים ואיזה כתף יותר מתוחה ואיזה פחות הוא גם מאפשר לנו להפעיל את הלחץ הנכון על ביצה כך שהיא לא תחליק לנו מהיד ומצד שני לא תשבר מהלחץ. כל זה נעשה באופן אוטומטי בלי שנצטרך לחשוב על זה בכלל.

אחת הדרכים להבין את היכולת הזו היא כשאנו בוחנים מה קורה כשהיכולת הזו אינה תקינה, הסרט "The Man who lost his body" של הBBC עוקב אחר אדם שאיבד את היכולת הזו עקב מחלה ויראלית שפגעה בעצבים והיה נחוש להתהלך בעולם שוב.

עבורי זוהי עדות מעוררת השראה לכך שהאדם הוא זה שיכול להתקדם במסע ההחלמה שלו בחיים גם כשאף איש מקצוע לא יודע מה הפתרון, ולנוירופלסטיות האינסופית של המוח.

כמה הרבה אינטפורמציה שאנחנו לא מודעים אליה עומדת לרשותנו , כמו כל קשר , כשאנו מתבוננים על הגוף שלנו על המידע הרב שעומד לרשותנו נוצרת תקשורת, החוויה האינטימית של לראות בגוף לא רק מעטפת , כלי שמכיל את הנפש שלנו אלא אינטליגנציה עתיקה שנוצרה במשך מיליוני שנים, שמתקשרת איתנו באמצעות תחושות ויודעת לעיתים יותר טוב מאיתנו מה טוב עבורנו